הוא כבר לא אוהב אבל לא עוזב
אחר זמן רב בתוך קשר זוגי, יום אחד אחד מבני הזוג יכול לגלות שהוא כבר לא ממש אוהב את בן או בת זוגו. זה יכול להיות הליך הדרגתי בו הרגש יורד לאט לאט וזאת גם תחושה שיכולה לקרות בבת אחת, בפתאומיות האהבה כלפי בן או בת הזוג נעלמת כלעומת שבאה. העניין הוא שלא תמיד הפתרון של אותו אדם שכבר לא אוהב את בן או בת זוג יעזוב אותו בגלל זה. יכול להיות שההרגל יהיה חזק ממנו והוא יחליט להישאר בקשר למרות חוסר האהבה שהוא חש. השאלה הנשאלת היא כמה זמן באמת הוא יוכל להחזיק מעמד ככה, או כמה זמן ייקח עד שבן הזוג של אותו אדם ירגיש שמשהו ישתנה ואלי יעשה את הצעד בעצמו.
אז נכון שבזוגיות בת שנים רבות יש אלמנטים רבים מלבד הרגש בין בני הזוג, בעיקר עם מדובר בזוג נשוי עם ילדים, אשר גם יכולים להיפגע מהליך של פרידה מהוריהם, אבל השאלה היא אם העובדה שאחד מההורים לא אוהב את ההורה השני, זה לא משהו שהילדים יכולים להרגיש משהו שיפגע בהם לא פחות מפרידה. אותו בן זוג חייב לקחת את כל השיקולים בחשבון לפני שהוא מחליט אם להישאר או לעזוב ואולי להתוודות בפני בן זוגו או להיעזר בשירותיו של איש מקצוע בתחום של טיפול או ייעוץ זוגי, שיוכל לתת לו כלים לקבלת ההחלטה "הנכונה" במקרה הזה.
ייעוץ זוגי ביחד עם שיתופו של בן הזוג, במה שאותו אדם מרגיש כלפיו (או כבר לא מרגיש כלפיו), ייתן לאותו אדם עוד כלים להחליט על המשך הדרך המשותפת שלו עם אותו בן זוג. אולי האהבה עוד יכולה לחזור ללבו ומדובר בתקופה. אולי אפשר להמשיך את הקשר גם בלי אהבה גדולה ואולי הדבר הכי טוב בשביל שני בני הזוג יהיה פשוט להיפרד (וגם אם כן, חשוב שזה ייעשה בצורה הטובה ביותר שאפשר).
